מהו הקשר האמיתי שבין רב לתלמיד? האם הרב הוא רק מי שמלמד את התלמיד כיצד ללמוד וכיצד לנהוג, או שתפקידו לבנות בו אישיות רוחנית חדשה ולהכשיר אותו להיות כלי לאור גבוה יותר? בשיעור הפתיחה לתורה ס״ו בליקוטי מוהר״ן מבוארות שתי בחינות ביחסי רב ותלמיד. בבחינה הראשונה הרב הוא מורה דרך: הוא מלמד כיצד לפתוח ספר, כיצד לפענח סוגיה, באיזו דרך הלכתית ללכת ומהו סדר העדיפויות הנכון בחיי היום־יום. אולם בבחינה העמוקה יותר הרב עצמו נעשה מופת לתלמיד — בלימוד התורה, בפסיקת ההלכה, בתיקון המידות ובעלייה במסילת עבודת ה׳. על פי מהלך זה, יחסי הרב והתלמיד בחסידות הם המשך לדרכם של הנביאים ובני הנביאים — תלמידי הנבואה. אין מדובר רק בהעברת ידע תורני, אלא בבניין אישיות רוחנית עמוקה, המחברת יחד את לימוד התורה, פנימיות התורה ותיקון המידות. האדם מכשיר את עצמו להיות מן הסוג הראוי לקבל מדרגות רוחניות גבוהות, מתוך אמונה שעם שיבת התורה למקומה תשוב גם הנבואה לישראל. תורה ס"ו מתחלת בפסוקים המתארים את רגעי הפרידה של אליהו הנביא מתלמידו אלישע. לפני שאליהו נלקח ממנו הוא אומר לאלישע: „שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך”, ואלישע מבקש: „ויהי נא פי שניים ברוחך אלי”. כדי להבין את עומק בקשת אלישע, מבואר בזוה"ק כי פנחס הוא אליהו אשר אף הוא קיבל אליו את רוחותיהם של נדב ואביהוא. הרי כי הרמז שבבקשת „פי שניים” הוא בעצם פי שניים של פי שניים, כביכול אלישע מבקש להגיע אל מדרגת השמונה — המדרגה שמעבר לשלמותו של העולם הטבעי. (המספר שבע מבטא את שלמות העולם הזה: אחור וקדם, ימין ושמאל, מעלה ומטה, והנקודה העומדת בתווך. השמונה מבטא את מה שמעבר לטבע ולתפיסה החושית — את הנסתר והנשגב. זוהי מדרגת הבינה, המדרגה שממנה מתקבלת הנבואה.) אלישע אינו מבקש רק לקבל ידיעות מרבו או להמשיך חלק מדרכו. הוא מבקש שכל מדרגתו הרוחנית של אליהו הנביא תיכנס בו ותיעשה לפנימיותו; שהוא עצמו יהיה הלבוש שבתוכו תוכל רוחו של רבו להמשיך ולהתגלות. אליהו משיב לו: „הקשית לשאול”. לשון קושי הוא מלשון מקשה לילד. כדי שבקשה כזאת תוכל להתממש, צריכה להיוולד מציאות חדשה. אין זו ה…