מה פירוש להיות "לראש ולא לזנב"? "וּנְתָנְךָ יְהֹוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב" (דברים כח, יג) מה מלמדת הבקשה להיות "לראש ולא לזנב" על המקום שבו צריך להתחיל כל שינוי אמיתי - במעשים החיצוניים או בראש ובמחשבה? איך מזהים מחשבה ישרה ונכונה? "פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהלים יט, ט) אם פיקודי ה' הישרים משמחים את הלב, מה מלמד הדבר על מחשבות שמכניסות את האדם ללחץ, פחד ומתח? מה פירוש "בינוניים תלויין ועומדין"? "בֵּינוֹנִיִּים - תְּלוּיִין וְעוֹמְדִין מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים" (תלמוד בבלי, ראש השנה טז ע"ב) מדוע חז"ל לא הסתפקו במילה "תלויין", ומה מלמדת המילה "ועומדין" על הצורך של האדם בעמידות, יציבות וחוסן פנימי? מאין נובע הערך העצמי של האדם? "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, כז) אם האדם נברא בצלם אלוהים, האם הערך שלו יכול להיות תלוי במחמאות, בביקורת או ביחס שהוא מקבל מאנשים אחרים? מי אמור לקבוע את הערך שלי? "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי?" (משנה, אבות א, יד) האם נכון למסור לאדם אחר את הכוח לקבוע אם אני שווה או לא, או שהערך העצמי צריך להיות בנוי ויציב בתוכי? איך אכילה יכולה להיחשב כתענית? "כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי - מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי" (תלמוד בבלי, יומא פא ע"ב) איך ייתכן שדווקא האכילה והשתייה בערב יום הכיפורים נחשבות כאילו האדם התענה בתשיעי ובעשירי, ומה הדבר מלמד על הדרך שבה הקב"ה רוצה שנחווה את עבודת ה'? האם קפדנות היא הדרך הנכונה לחינוך לתורה? "וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד" (משנה, אבות ב, ה) אם הקפדן אינו מלמד, כיצד צריכים הורים ומחנכים להעביר תורה ומצוות בלי להפוך את היהדות לחוויה של לחץ, פחד וכפייה? האם תשובה מחייבת את האדם להפסיק לדון את עצמו בחומרה? "אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, עַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי, עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי" (תלמוד בבלי, יומא פז…