מדוע דווקא תחושת החיסרון היא שמולידה את הקרבה לאלוקים ולאדם? "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת-דַּכְּאֵי-רוּחַ יוֹשִׁיעַ." (תהִלִּים ל"ד, י"ט) כיצד שבירת הלב וההכרה בקטנותי פותחות את הדרך לאיחוד עם הזולת ועם הבורא? מתי אדם באמת מתעלה בתפילתו? "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ." (תהִלִּים נ"א, י"ז) כיצד יכולה תפילה להיחשב שלמה רק כאשר האדם מודה שהתפילה אינה ממנו אלא נובעת מהקב"הו? האם ניתן להתרפא באמת בלי לתקן את שורש המחלה? "וְרַב לִרְפֹּא; וְהִנֵּה תַּחַבְשִׁךְ לָךְ שָׁוְא." (יִרְמְיָהוּ מ"ו, י"א) אם שורש המחלה הוא המידות הרעות – האם ריפוי חיצוני בלבד יכול להועיל באמת? למה תכלית ראש השנה היא שינוי מהותי בהתנהגות – ולא רק סיום של לוח השנה? "וְשׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָע, וּמִן הַחֲמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיכֶם." (יוֹנָה ג', ח') מה משמעות אמיתית לבקשה "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְּלֹתֶיהָ" אם לא תכלה גם הדרך הרעה שגרמה לה? האם יש מקום לגאווה על כישרונות, מעלות או מעמד? "כִּי מִי מִתְפָּאֵר כִּי מִשֶּׁאֵלוֹ?" (מסכת תַּעֲנִית דף ז', עמוד א') אם הכול ניתן מאת ה' – האם יש לאדם זכות להתנשא על אחיו בגלל יתרון זמני שקיבל? איך יוצרים קשרים חזקים באמת בין בני אדם? "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק." (יְשַׁעְיָהוּ מ"א, ו') כיצד עידוד הדדי וחיזוק רוחני הם לא רק רגש אנושי – אלא דרך אלוקית לחיבור ולתיקון? מהי גדולתו של האדם באמת? "כִּי עִם-כָּל-זֹאת בְּךָ יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי." (יִרְמְיָהוּ ט', כ"ג–כ"ד) במה רשאי אדם להתפאר – אם לא בכך שהוא מבין ומפנים שהכול מאת ה'? האם יש הבדל מהותי בין אדם לאדם בעיני ה'? "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ." (יְשַׁעְיָהוּ ס', כ"א) אם כולנו בנים לה', כיצד יכולים בני אדם להרגיש עליונות עדתית, מגדרית או רוחנית זה על זה? להיכנס לראש השנה מתוך קטנות אמתית, הכרה בחולשות, והתמסרות מוחלטת לבורא ולזולת – ובכך להתרפא מהמחלות הפנימיות ולפתוח שנה של עידוד, שוויון, וא…