בשיעור השני בסדרת מבוא לחכמת הקבלה, מבואר כיצד תכלית הבריאה – ההטבה השלמה – מתגלה בארבע הבקשות היסודיות הטבועות באדם: בקשת האושר, בקשת האהבה, ידיעת התכלית הכללית וידיעת התכלית הפרטית. ארבעת הבקשות הללו אינן רק תיאור של נפש האדם, אלא ביטוי ארצי לארבע אותיות שם הוי״ה. הה״א האחרונה מתבארת כבחינת המלכות ובקשת האושר, הנובעת מן המקום שבו כל פרט תורם לכללות הבריאה; הווי״ו מתבארת ככוח האהבה וההתכללות, המחבר את כל הפרטים לאחד; הה״א הראשונה מתבארת כבחינת הבינה וידיעת התכלית הכללית, מתוך היכולת להבין דבר מתוך דבר; והיו״ד מתבארת כנקודת התכלית הפרטית, המגלה את טעמו הייחודי של כל אדם בהתייחדות הבריאה עם בוראה. ההטבה השלמה מחייבת שהאדם יזכה בטוב מתוך בחירה ועמל, ולא יקבלנו כמתנה חיצונית בבחינת ״נהמא דכיסופא״. מהותו של העולם הגשמי – העולם שבו מתבצע עמל האדם ובו יכולה תכלית ההטבה לצאת מן הכוח אל הפועל. כל פרט במציאות נקרא ״דבר״ מפני שהוא דיבור וגילוי רצון, דבר גשמי אינו בהכרח דבר מוחשי, אלא כל גילוי החל עליו זמן, מקום, צורה וחומר. כאן הוא החילוק בין מושג לגשם, העולם הגשמי מעניק למושגים קיום ומאפשר לכוחות מנוגדים – אור וחושך, טוב ורע, יצר טוב ויצר רע – להופיע בתוך תהליך של בחירה ותיקון. יישנן ארבעת בחינות הופעת הגשמיות בראשית הבריאה: הזמן המתבטא ב״בראשית״, המקום המתבטא בשמים ובארץ, הצורה המתבטאת ב״תוהו ובוהו״ וברוח אלוקים המרחפת על פני המים, והחומר המתבטא באור. (העולם הגשמי אינו פגם מצד עצמו, אלא המרחב שבו תיתכן ההטבה השלמה; אלא שבעקבות החטא נעשה העולם לא רק גשמי אלא גם מגושם.) מבואר בספר יצירה על חמשת ממדי העולם הגשמי: ראשית ואחרית, טוב ורע, מעלה ומטה, מזרח ומערב, צפון ודרום. יתבאר כיצד כל דבר נע בתוך צירים אלו, כיצד המזרח מבטא את תחילת הופעת האור והמערב את מעברו, וכיצד הצפון מבטא את הכוח הצפון במציאות והדרום את הוצאתו מן הכוח אל הפועל. כיצד עתיד העולם להגיע לתיקונו: הראשית תתגלה ככוחה של האחרית, הרע יתהפך להיות דלק של הטוב, והזמן יהפוך מתנועה של רגעים חולפים להמשכה נצחית שבה כל של…