השופטים בעמ"י נדרשים להיות תלמידי חכמים הבקיאים בחדרי התורה, מתוקנים במידותיהם ובריאים בגופם ובנפשם, ולאחר שנים של לימוד, השתתפות בדיונים וקבלת הסמכה מרבותיהם — הם נעשים ראויים לדון בדיני ממונות, בדיני נפשות ובדיני טומאה וטהרה. תפקידם של השוטרים הוא לוודא שפסקי בתי הדין יוצאים מן הכוח אל הפועל, הן במרחב הציבורי והן בתוך בתיהם של ישראל. ״צדק צדק תרדוף״ אינו רק דרישה כללית לרדוף אחר הצדק, אלא גם חתירה לדייק בקיום התורה והמצוות ובהגשמת פסיקותיהם של הדיינים. הברכה של יישוב ארץ ישראל ונחלת הארץ תלויה בשמירת המצוות, ולכן מערכת המשפט התורנית ויכולתה להנחות את חיי הציבור והיחיד עומדות ביסוד הזכייה בארץ. בחודש אלול מועברת הדרישה מן הציבור אל האדם הפרטי. כל אדם נדרש להיות רודף צדק, ובכלל זה למנות על עצמו מעין ״דיין ושוטר״ שיסייעו לו בשעות של ספק, חולשה, חולי או הוללות, כדי שיוכל לדייק בשמירת התורה והמצוות. וכדברי המשנה באבות: ״עשה לך רב״ — על האדם לבחור לעצמו רב שינהיג את חייו ויסייע לו להתקדם בדרך התורה.