נושאי השיעור: בימי החנוכה מתעוררות בחינות נסים וגבורות, וזהו שאנו אומרים בסיום 'על הנסים', כשם שעשית עמהם נסים וגבורות, כך עשה עמנו נסים וגבורות בעת ובעונה הזאת. מ֗זמור ש֗יר ח֗נוכת ה֗בית, ר"ת משח"ה, דהיינו שמן. וגם ר"ת שמח"ה. ראוי להנהיג אמירתו בבתי כנסיות אחרי הדלקת הנרות, וחשוב לאמרו בנעימה ובשמחה. להכניע קליפת בני ישמעאל הקמים עלינו. תוספת בית לפיוט מעוז צור ישועתי. מקור הניגון המקובל של פיוט זה, איננו אשכנזי אלא מאיטליה. בירור עניין זמן הדלקת נר חנוכה, שהוא 10-15 דקות לאחר השקיעה. ובכל אופן, אין מנהגינו להדליק בשקיעה. חקירה האם יש לומר קדיש דרבנן, לאחר קריאת מגילת בני חשמונאי. המשך ביאור דברי הרמב"ם בהלכות דעות בעניין השמחה, כי היא חיוב מדאורייתא של 'והלכת בדרכיו', ומנא ילפינן שהקב"ה שמח. ותירוצים נפלאים לכמה קושיות בדבריו, והבנת העומק שבהם. וטעם השינויים ובַחילוקים שבין פרק ראשון לפרק שני שם.