נושאי השיעור: התעוררות בשב"ק פרשת בשלח על עניין הנסיעות בערב שבת, שיש לצאת לדרך מוקדם מספר שעות לפני שבת, בכדי להימנע מחילול שבת ח"ו, כפי מה שקבעו רבנים מגדולי הדור שליט"א. והמלצת מרן שליט"א כי ראוי בזמנינו לעורר על כך כבר בפרשת בראשית, בתחילת החורף, כי מאז הימים מתקצרים. המשך ביאור דברי התרגום המיוחס ליונתן, לגבי המלים 'לעשות את השבת' – 'למעבד תפנוקי שבתא', והאם לדעתו מצות עונג שבת היא מדאורייתא. השלמה בעניין אכילת ביצים בסעוֹדת שבת בבוקר, ובסעוֹדה שלישית, ולעניין אכילת בצלים אז. היפה ללב ומהרי"ח הקשו כי אם הטעם באכילת ביצים הוא זֵכר לאבילות על משה רבינו ע"ה, היה צריך לאכול את הביצים בסעודה שלישית ולא בסעודת שחרית, שהרי משה רבינו מת במנחה בשבת ולא בשחרית, תירוץ על פי דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח. חידוש כי גם בליל שבת הננו עושים זכר לאבילותו של משה רבינו, באמירת מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת משנה. בירור באריכות דין הוספת שרטוט נוסף בסת"ם בסוף הדף, כחומה המקיפה לשמור את הפרדס. וכן לעניין שרטוט בין השיטין של עשרת בני המן. המשך בעניין שיטת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, התייחסות לכך שכבר הרשב"ג כתב זאת, ודעת חכמי ישראל עליו. ובירור לגבי 'חכמי המוסר' שהזכיר המגדל עוז, האם הם היו יהודים או גויים. וחיבור ספר חובות הלבבות, שהוא ספר המוסר הראשון מֵאחרי חתימת הש"ס. בקינה שאומרים בת"ב, אז בבית שביינו וכו', במקום 'בחכמי מוסר שמו עיניהם' וכו', הגירסא המקורית 'בחכמינו גורל הפיל'.