נושאי השיעור: מדרש חז"ל בעניין הפסוק 'אלהים מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות', כי מאז שברא הקב"ה את עולמו הוא יושב מזווג זיווגים, והתשובה שהשיב רבי יוסי בן חלפתא לטענת המטרונית כי קל הדבר לעשותו וכו',. וביאור הדעה השנייה שם, שהקב"ה 'עושה סולמות', משפיל לזה ומרים לזה. תשובות לקושיות בעל יפה תואר על דברי המדרש. ביאור המעשה שהובא בספר כתר שם טוב, לגבי הסולטאן ששאל את חכמיו ג' שאלות בעניין האל ב"ה, והתשובות שענה עליהם נכדו של־חכם באשי שהיה שם. התשובה שהשיב לשאלה השלישית, כי הקב"ה עושה סולמות, משפיל ומרים, הוכחה היטב למשל במלחמה האחרונה. ביאור דברי הגמ' במסכת שבת [דף לא.], כי בג' שעות ראשונות, יושב הקב"ה ועוסק בתורה. מה יש לו לעסוק בתורה, הלא הוא זה אשר נתנה? ובירור הא כיצד הקב"ה מחדש חידושים בתורה? המשך בעניין הנסים והנפלאות שעשה השי"ת לנו ולכל ישראל בשנתיים האחרונות. בדבר המסיבה שהיתה אז בתערובת, שקלא וטריא לעניין חידוש לגבי י"ז הפסוקים בתורה בהם כתוב 'ויולד בנים, ובנות', שיש הפרדה ע"י הטעם טפחא בין בנים לבנות, לבין הפסוק 'בנים ובנות, תוליד' וגו' כי ילכו בשבי. המשך העיון בדעת הרמב"ם לגבי הקדיש שאחרי תחנונים, ובירור מה שכתב כי 'אחר שאומר סדר היום, יתחנן מעט ויאמר קדיש'. בעניין קדיש יהא שלמא, אחרי פסוקים. ובירור מנהגינו באמירת רבי חנניא וכו' וקדיש דרבנן שהוא דעתיד, אחרי קריאת מזמורי תהלים. מדוע לדעת הרמב"ם, צריכים לומר קדיש אחרי 'תחנונים'?