נושאי השיעור: ביאור המובא בתנא דבי אליהו, כי הקב"ה 'עשיר ושמח בחלקו'. והמשך ביאור דברי הרמב"ם [בהל' דעות], כי במצות 'והלכת בדרכיו' כלול גם עניין השמחה וכו'. פירושו של מהרי"ץ על הכתוב בזמירות, הללו־יה כי טוב 'זמרה' אלהינו. תוספת רמז נוסף מפסוק זה, לגבי עניין אמירת שם ה' מלעיל, והיתר הכפלתו לפי דרך הנעימה. בירור הכלל 'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה הכתוב ה"א בסופה' (יבמות דף עג:), וחידוש נפלא בביאור העניין שהוחלפה האות למ"ד באות ה"א, עפ"י המבואר בגמ' עירובין דף יג: 'כל המגביה עצמו, הקב"ה משפילו. וכל המשפיל עצמו, הקב"ה מגביהו'. ונרמז הדבר בשמו של 'הלל' הזקן. הפוך בה והפוך בה והגי בה וכו', טעם שכתוב פעמיים 'הפוך בה', ללמדנו כי על הלומד להבין קודם מעצמו מה לדעתו צריך היה להיות, ואז להפוך ולהבין מדוע כתוב אחרת. ובעניין לימוד מעט מדרכי עבודה זרה, או את דעת הכופרים וכדומה, בכדי לדעת את ההבדל הגדול שבין הקדושה לבין הטומאה. שני מהלכים לקיים 'הפוך בה והפוך בה', בדברי הרב המגיד שבסוף הלכות לולב, בעניין עבודת ה' בשמחה. עבדותנו מתוך רצון. במצות לימוד התורה, אין את הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו', ואדרבה צריך שתהא שמחה והנאה ותענוג בעת לימוד תורה"ק. הביאור הנכון בדברי חז"ל, כי לא ניתנו המצוות אלא 'לצרוף' בהן את הבריות. ושתי סגולות שהאדם יהיה שמח.